היעד של האומות המאוחדות לשנת 2030 הוא להעלים את המחלות המועברות במגע מיני, שמהוות איום מובהק על בריאות הציבור. עם זאת, קיים חוסר בנתונים על השכיחות של מחלות המועברות במגע מיני במיוחד בקרב גברים, במדינות בעלות הכנסה בינונית ונמוכה, כדי להנחות אסטרטגיות להשגת מטרה זו.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Sexually Transmitted Diseases, חוקרים העריכו את השכיחות של עגבת פעילה משוערת בקרב אנשי צבא בשירות פעיל. הם השתמשו בנתונים מסקרי שכיחות נוגדנים ואפידמיולוגיה התנהגותית שנערכו בקרב אנשי צבא בקמרון, צ'אד, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, אתיופיה, ליבריה, מלאווי, הרפובליקה של קונגו וסיירה לאונה בין השנים 2013 ו-2018. הקשרים בין זיהום עגבת פעיל וגורמים כמו גיל, השכלה, מצב משפחתי ודרגה, הוערכו עבור כל מדינה.
תוצאות המחקר הדגימו כי השכיחות של עגבת פעילה היתה נמוכה מ-1% בקרב גברים בקמרון (2018), אתיופיה (2018), ליבריה (2018), מלאווי (2013), הרפובליקה של קונגו (2014) וסיירה לאון (2013).
לעומת זאת, בצ'אד (2014), 6.2% (רווח בר סמך 95%: 5.2-7.4%; n = 121/1949) מהגברים נמצאו חיוביים לעגבת פעילה. באופן דומה, ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו (2014), השכיחות של עגבת פעילה היתה גבוהה באופן מובהק ועמדה על 15.5% (רווח בר-סמך 95%: 14.1%-16.9%; n = 404/2611).
יתר על כן, עגבת פעילה נמצאה קשורה לגיל מבוגר יותר ברפובליקה של קונגו (P < 0.01), רמות השכלה נמוכות יותר בצ'אד (P = 0.03) וברפובליקה של קונגו (P < 0.01) ולדרגה צבאית ברפובליקה של קונגו ((P = 0.048.
החוקרים מסכמים כי נתונים אלה מסייעים במילוי פערי המידע על השכיחות של מחלות המועברות במגע מיני באפריקה שמדרום לסהרה ומדגישים את הצורך במעקב משופר בקרב גברים.
מקור: