זיהום בכלמידיה טרכומטיס (Chlamydia trachomatis) שהועבר באופן אוראלי יכול לשרוד במערכת העיכול ולהוביל להתפתחות זיהום רקטלי, אך אין מידע על תדירות תופעה זו.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Sexually Transmitted Diseases, חוקרים כללו גברים שנולדו זכרים, הזדהו כמקיימים יחסי מין עם גברים ושללו קיום מגע אנאלי מקבל בשנתיים הקודמות.
המשתתפים נרשמו למחקר בין השנים 2019 עד 2022 במרפאת הבריאות המינית בסיאטל או באינטרנט. בנוסף, הם השלימו סקר התנהגותי ואספו בעצמם דגימות מפי הטבעת לבדיקת כלמידיה, שכללה בדיקת NAAT (nucleic acid amplification testing), תרבית ו-vPCRי(viability polymerase chain reaction). החוקרים הגדירו חשיפות אוראליות כמגע אוראלי באיבר המין הגברי (fellatio), מגע אוראלי באיבר המין הנשי (cunnilingus) ומגע אוראלי באזור פי הטבעת (rimming).
המחקר כלל 275 גברים, מתוכם 60 (22%) דיווחו על חשיפות אוראליות בלבד ב-12 החודשים האחרונים. תוצאות המחקר הדגימו כי מתוכם, חמישה (8.3%) נמצאו חיוביים לזיהום רקטלי בכלמידיה טרכומטיס בבדיקת NAAT, ובאחד (2%) זוהה זיהום ויאבילי (חיובי בתרבית וב-vPCR).
בנוסף, 43 משתתפים דיווחו על חשיפות אוראליות בלבד בחודשיים האחרונים, אך גם על חשיפות רקטליות שהתרחשו בשלושה עד 12 חודשים קודם לכן. מתוכם, ארבעה (9%) נמצאו חיוביים לזיהום רקטלי בכלמידיה בבדיקת NAAT, ואחד הציג זיהום ויאבילי (שלילי בתרבית אך חיובי ב-vPCR).
החוקרים מסכמים כי העברה של כלמידיה טרכומטיס מהפה לפי הטבעת אכן מתרחשת, אם כי היא כרוכה בדרך כלל בשאריות חומצות גרעין ולא בחיידקים חיים. עם זאת, נראה כי זיהום בר-קיימא של כלמידיה טרכומטיס מחשיפה אוראלית הוא אפשרי.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה