הפסדי פריון עבודה הקשורים למחלות המועברות במגע מיני מייצגים את הערך של הזמן האבוד כתוצאה ממחלה ותמותה הקשורות למחלות אלו. הפסדים אלה כוללים את הזמן המושקע בנסיעות אל הטיפול, המתנה לו וקבלתו.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Sexually Transmitted Diseases, ביקשו חוקרים לספק הערכות מעודכנות של הפסדי פריון עבודה ממוצעים לכל מקרה של זיהום בכלמידיה, גונוריאה ועגבת.
החוקרים שינו מודלים קיימים של עצי החלטה ממחקרים עדכניים לגבי העלויות הרפואיות לכל החיים של כלמידיה, גונוריאה ועגבת בארה"ב. עבור כל תוצא פוטנציאלי של זיהום, הם שילבו הפסדי פריון שנגזרו ממחקרים כלכליים בריאותיים שפורסמו. עלויות אלו כללו את ערך הזמן שהמטופלים בילו בטיפול במחלות מין ובסיבוכים נלווים, כגון מחלות דלקתיות באגן (PID, pelvic inflammatory disease) בנשים. תוך שימוש בגישת הון אנושי, החוקרים כללו הפסדים בפריון הן בשוק (בתשלום) והן שאינו בשוק (ללא תשלום). בנוסף, הם ביצעו ניתוחי רגישות חד כיוונים וניתוחי רגישות הסתברותיים.
תוצאות המחקר הדגימו כי הפסדי הפריון הממוצעים לכל זיהום היו $28 לכלמידיה בקרב גברים, 205 דולר עבור כלמידיה בקרב נשים, 37 דולר עבור גונוריאה בקרב גברים, 212 דולר עבור גונוריאה בקרב נשים ו-411 דולר עבור עגבת, ללא קשר למין, (בדולר אמריקאי, תואם שנת 2023). עלות הפריון המוערכת לכל החיים של מחלות מין אלו, שבוצעו בארבה"ב בשנת 2018, הסתכמה ב-795 מיליון דולר.
החוקרים מסכמים כי הערכות אלו של הפסדי הפריון לכל החיים עשויות לסייע בכימות הנטל הכלכלי הכולל של מחלות המועברות במגע מיני, מעבר לנטל העלויות הרפואיות בלבד. הן עשויות גם לספק ניתוח עלות מול תועלת של יוזמות למניעת מחלות המועברות במגע מיני.
מקור: