בשנים האחרונות מתגלה כי מלנומה היא מחלה הטרוגנית, עם עדויות סותרות בנוגע לשאלה האם מלנומה עורית של הראש והצוואר (Cutaneous Head and Neck Melanoma - CHNM) מהווה ישות נפרדת. מטרת מחקר זה היתה להשוות את המאפיינים הקלינופתולוגיים ותוצאי הטיפול של CHNM לעומת מלנומה עורית באזורי גוף אחרים (Cutaneous Melanoma of Other Sites - CMOS).
עוד בעניין דומה
במחקר נכללו נבדקים שאובחנו עם CHNM ו-CMOS בין השנים 2000-2018. שליטה מקומית-אזורית (Locoregional Control - LRC), שרידות ללא פיזור גרורתי מרוחק (Distant Metastasis-Free Survival - DMFS), שרידות מסוימת למלנומה (Melanoma Specific Survival - MSS) ושרידות כוללת (Overall Survival - OS) תוארו באמצעות שיטת קפלן-מאייר. רגרסיה ע"ש COX בוצעה לצורך ניתוח המתאם בין מאפיינים פרוגנוסטיים לבין תוצאים.
החוקרים ביצעו ניתוח נוסף של שרידות ממועד האבחנה עם מחלה דרגה IV, עם ריבוד לפי טיפול מוכוון כנגד BRAF ומעכבי נקודות בקרה חיסוניות (Immune Checkpoint Inhibitor - ICI).
תוצאות המחקר הדגימו כי מתוך 3,007 נבדקים עם CHNM ו-10,637 נבדקים עם CMOS, לנבדקים עם CHNM היו יותר מאפיינים פתולוגיים עגומים (גיל חציוני של 65.9 לעומת 58.5, p<0.001, עובי הנגע לפי מדד ברסלאו של 1.7 מ"מ לעומת 1.2 מ"מ, p<0.001, התכייבות בשיעור של 21.2% לעומת 18.2%, p<0.001).
CHNM הדגים LRC (יחס סיכונים של 1.17, p<0.001) ו-DMFS (יחס סיכונים של 1.25, p<0.001) ירודים, ללא הבדל מובהק ב-MSS או OS בין הקבוצות.
עבור נבדקים עם מחלה דרגה IV אשר טופלו עם ICI, הודגם בניתוח רב-משתני כי נבדקים עם CHNM הדגימו MSS (יחס סיכונים של 0.56, p=0.001) ו-OS (יחס סיכונים של 0.57, p<0.001) עדיפים עלי פני CMOS.
מסקנת החוקרים היתה כי ל-CHNM פרופיל קלינופתולוגי ופרוגנוסטי נבדל משל CMOS.
מקור: