בסקירה שממצאיה פורסמו בכתב העת International Journal of Dermatology, החוקרים ביקשו להעריך את הבטיחות ולכמת את הסיכון לסיבוכים זיהומיים הקשורים לשימוש בחומרים ביולוגיים כטיפול בהידרדניטיס סופורטיבה (HS).
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה בהתאם להנחיות PRISMA ו-MOOSE וחיפשו מחקרים ב-PubMed וב-Embase עד ל-1 בפברואר 2023. התוצא העיקרי של המחקר היה היארעות של סיבוכים זיהומיים כלשהם. התוצאות המשניות כללו זיהומים רציניים ואופורטוניסטיים בחולי HS שטופלו עם תרופות ביולוגיות או אימונומודולטורים אחרים.
בסך הכל, 24 מחקרים עמדו בקריטריוני ההכללה עם סך של 1,696 מטופלים. בתוצאות המחקר ראו כי שיעור ההיארעות של זיהום בכללי היה 24.2%, בעיקר מזיהומים קלים בדרכי הנשימה ובעור.
ניתוח תת קבוצות המבוסס על מנגנון הפעולה (MOA) הראה שכיחות מאוחדת של 7.77% עבור anti-IL1,י14.24% עבור anti-PDE4, ו-21.96% עבור anti-TNF. יש לציין כי לחולים שקיבלו anti-IL17, שיעור ההיארעות הגבוה ביותר של זיהום היה 33.6%, אך הסיכון היחסי בהשוואה לפלסבו לא היה מוגבר באופן משמעותי (יחס סיכונים: 0.99, רווח בר סמך 95%: 0.86-1.14).
זיהומים חמורים היו נדירים, עם היארעות מאוחדת של 0.39% עבור anti-IL17 ו-0.03% עבור anti-TNF. בנוסף, ראו כי זיהומים אופורטוניסטיים היו נדירים, עם עשרה מקרים שדווחו, כולל שמונה קנדידה בחלל הפה, אחד של cryptosporidiosis וזיהום אחד של Blastocystis hominis.
לסיכום, השימוש בטיפולים ביולוגיים בחולי HS אינו מעלה משמעותית את הסיכון לסיבוכים זיהומיים. בנוסף, ההתרחשות של זיהומים חמורים או אופורטוניסטיים בחולי HS שטופלו בתרופות ביולוגיות נראית מינימלית.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה