תמר, בת 52, מאוד הרשימה בנוכחותה. נחושה, שאפתנית ותמיד יודעת מה היא רוצה להשיג. למרות שהייתה שקטה, היה קשה להתעלם מהדברים שאמרה, שהעידו על הגיון בריא וגישה פרקטית. בגיל 40+, היא כבר הקימה חברה, גייסה משקיעים ובמקביל תחזקה זוגיות מוצלחת וגידלה 2 בנות.
בעבר כאשר סבלה מדיכאון אחרי כל אחת משתי הלידות, היא נטלה ציפרלקס (escitalopram), התאוששה בתוך מספר חודשים ואז הפסיקה את התרופה בכל פעם.
היא ידעה שהדיכאון עלול לקרות שוב, אבל העלייה במשקל ואיבוד החשק המיני היו מחיר שלא הסכימה לשלם, ולכן בכל פעם שהרגישה טוב יותר הפסיקה את התרופה. היא הקפידה על ריצות 3 פעמים בשבוע ועל מזון בריא וקיוותה לטוב.
בפעם השלישית שסבלה מדיכאון, היא פנתה אלי כאשר לא יכלה יותר עוד לסבול. היא התקשתה לקום בבקרים, המיזם החדש בקושי עניין אותה והיא העבירה את רוב הסמכויות בחברה לכפופים לה והגיעה למשרד רק כדי לשבת ולבהות. התיאבון שלה היה ירוד, הריכוז מינימלי והיא שתמיד הייתה אופטימית התקשתה למצוא תקווה.
על בסיס האירועים הקודמים וחזרת הדיכאון בפעם השלישית המלצתי לתמר להתחיל הפעם בטיפול תרופתי עם ברינטליקס (vortioxetine). השיקולים שהניעו אותי היו ההבנה כי לאור השנויות חוזרות של הדיכאון, היא חייבת להמשיך בטיפול תרופתי קבוע. עם זאת, תופעות הלוואי מהטיפול ב-SSRI שמהן סבלה, גרמו לה להפסיק את התרופה שוב ושוב, וקרוב לוודאי שייגרמו לה להפסיק את התרופה גם הפעם. דנו בפרופיל הבטיחות ובתופעות הלוואי השכיחות של תרופות חלופיות. הסברתי לה כי לברינטליקס יש השפעה חיובית על החזרה לתפקוד וכן השפעה פחותה על העלייה במשקל ועל החשק המיני (אבל היא עשויה לגרום לה לבחילות בתחילת הטיפול, אשר במרבית המקרים יעברו לאחר זמן מה).
לאחר שדנו בחלופות השונות, החלטנו אכן להתחיל בטיפול בברינטליקס.
המלצתי לה להתחיל את הטיפול במינון של 10 מ"ג ולעלות אחרי שבוע ל-20 מ"ג, כיוון שמינון זה נמצא יעיל יותר ביחס למינונים נמוכים יותר במחקרים, ולא הראה עלייה בתופעות הלוואי בהשוואה למינונים נמוכים יותר של התרופה.
כעבור כחודש היא דיווחה על שיפור חלקי במצב הרוח ובריכוז ויותר אנרגיה. עם זאת בבקרים עדיין היה לה קשה לקום ולהתחיל לעשות דברים ומצב הרוח היה פחות טוב. היא סבלה מבחילות בשבועיים הראשונים, אבל נטילת התרופה אחרי האוכל הקלה עליהן. הסברתי שמוקדם מידי להתרשם מיעילות הטיפול לאור הזמן הקצר שעבר מתחילת נטילת התרופה, ושיש לצפות להמשך שיפור בשבועות הקרובים. החלטנו להמשיך בטיפול באותו הרכב ובאותו המינון, וקבענו פגישת ביקורת להמשך.
כעבור 8 שבועות מתחילת הטיפול דיווחה תמר על שיפור משמעותי במצב הרוח, והרגישה שהיא חזרה לעצמה. היא שללה עלייה בתיאבון או השפעה על החשק המיני. הדגשתי את החשיבות בהמשך נטילה של התרופה לאורך זמן, כדי למנוע את ההישנות של גלי דיכאון בעתיד.
כשנה אחרי ההתאוששות מהדיכאון, תמר מתמידה בנטילת הברינטליקס במינון של 20 מ"ג, ללא תופעות לוואי ותוך תפקוד מלא בבית ובעבודה.
לסיכום
הפסקה מהירה מידי של טיפול עשויה להביא למעגל אכזרי של החלפת תרופות שוב ושוב מבלי להגיע לתגובה או לרמיסיה ועשויה להחמיר את מהלך המחלה.
לברינטליקס עקומת שיפור תלוית מינון בולטת החל משבוע 2 ועד שבוע 8. תיאום הציפיות לגבי הגעה לתגובה ולרמיסיה חייב להיות ריאלי - תוך הצבת פרקי זמן של 6-8 שבועות במינון מטרה.
למידע נוסף לחצו כאן