במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת The Pediatric infectious disease journal, ביקשו החוקרים לבחון את השינויים בשיעורי התמותה על רקע דלקת ריאות ודלקת קרום המוח, לאחר כניסת החיסונים המצומדים כנגד פנאומוקוק, PCV7 ו-PCV13, בילדים בארה"ב.
עוד בעניין דומה
במחקר זה הוערכו שיעורי התמותה על רקע דלקת ריאות ודלקת קרום המוח בארה"ב (1994-2017). מודל רגרסיה בינומית שלילית של סדרות זמן קטועות (מותאמת לפי מגמה, עונתיות, כיסוי PCV7/PCV13 וכיסוי חיסוני של H. influenzae b) שימש להערכה של השיעורים הנגדיים (counterfactual rates) ללא חיסון.
תוצאות המחקר הדגימו כי בין השנים 1994 ו-1999 (תקופה טרום החיסון), שיעור התמותה מדלקת ריאות בקרב ילדים בני 0-1 חודש עמד על 2.55/100,000, בעוד שבקרב ילדים בני 2-11 חודשים שיעור זה עמד על 0.82 מקרי מוות/ 100,000.
לאחר כניסת חיסון PCV7 לילדים בני 0-59 חודשים, חלה ירידה של 13% בתמותה על רקע דלקת ריאות (רווח בר-סמך 95%: 4-21) ו-19% (0-33) מתמותה על רקע דלקת קרום המוח. חיסון PCV13 הביא להפחתה בקבוצת גיל זו, אשר עמדה על 21% (4-35) ו-22% (19-48) של שיעורי התמותה על רקע דלקת ריאות ודלקת קרום המוח, בהתאמה. PCV13 הביא להפחתה כוללת בתמותה על רקע דלקת ריאות שהיתה גדולה יותר מזו שהושגה בתינוקות בני 6-11 חודשים.
מתוצאות מחקר זה עולה כי היישום הכלל עולמי של חיסון CV7 ומאוחר יותר של חיסון PCV13, בקרב ילדים בני 0-59 חודשים בארה"ב, הביא לירידה בתמותה על רקע דלקת ריאות.
מקור: