ערכי יחס נויטרופילים ללימפוציטים (Neutrophil-to-Lymphocyte Ratio - NLR) וספירת אאוזינופילים נמצאו קשורים לשיפור בשרידות של מטופלים עם מלנומה אשר טופלו בעזרת מעכבי נקודות בקרה חיסוניות, אך לא בוצע מחקר שבחן האם יחס נויטרופילים לאאוזינופילים (Neutrophil-to-Eosinophil Ratio - NER) יכול לשמש כמדד מנבא עבור אוכלוסייה זו.
עוד בעניין דומה
במחקר רטרוספקטיבי זה בחנו את יעילות הטיפול עם anti-PD-1 עבור נבדקים עם מלנומה מתקדמת. החוקרים השוו שרידות ללא התקדמות (Progression Free Survival - PFS), שרידות כוללת (Overall Survival - OS), שיעורי תגובה אובייקטיביים (Objective Response Rates - ORR) וסיכון לתופעות לוואי חיסוניות (immune-related Adverse Events - irAE) בדרגה מתקדמת (דרגה 3 ומעלה) בין קבוצות המחקר שחולקו על בסיס ערכים חציוניים של NLR ו-NER לפני הטיפול וחודש לאחר התחלת הטיפול.
תוצאות המחקר הדגימו כי בניתוח חד-משתני נמצא שיחסי NLR ו-NER נמוכים יותר בבסיס קשורים לשיפור ב-OS (יחס סיכונים של 0.504, רווח בר-סמך של 95%, 0.328-0.773; p=0.002 || יחס סיכונים של 0.442, רווח בר-סמך של 95%, 0.288-0.681; p<0.001, בהתאמה).
לאחר תקנון עבור מערפלים שונים, תוצאות הניתוח הרב-משתני הדגימו כי NER טרום טיפולי נמוך נמצא קשור לשיפור ב-ORR (יחס סיכויים של 2.199, רווח בר-סמך של 95%, 1.071-4.582; p=0.033) וב-OS (יחס סיכונים של 0.48, רווח בר-סמך של 95%, 0.296-0.777; p=0.003). NLR בבסיס וכעבור חודש מתחילת הטיפול, ו-NER כעבור חודש מתחילת הטיפול לא נמצאו קשורים לתוצאי ORR ,PFS או OS.
עם זאת, NER כעבור חודש מתחילת הטיפול נמצא קשור לירידה בסיכון להופעת irAE בדרגה 3 ומעלה (יחס סיכויים של 0.392, רווח בר-סמך של 95%, 0.165-0.895; p=0.029).
מסקנת החוקרים היתה כי ממצאי מחקר זה מצדיקים המשך בירור על השימוש ב-NER כסמן פרוגנוסטי עבור נבדקים עם מלנומה המטופלים עם משלבים המבוססים על anti-PD-1.
מקור: