גידולים נוירואנדוקריניים בהיפופיזה הם נדירים בילדים, וחרף מחקרים קודמים שהתמקדו בקבוצה זו, טרם זוהו המאפיינים העיקריים המשפיעים על שיעורי ההחלמה לאחר ניתוח.
עוד בעניין דומה
במחקר רטרוספקטיבי זה שבוצע במרכז רפואי יחיד בו נכללו ילדים עם גידול נוירואנדוקריני בבלוטת ההיפופיזה אשר הגיעו לבית החולים האוניברסיטאי של Peking Union בין השנים 2010-2023. החוקרים אספו מידע על אודות המאפיינים הקליניים והדימותיים, תוצאים ניתוחיים ומידע ממעקבים. בנוסף, בוצעה רגרסיה לוגיסטית רב-משתנית על מנת לבחון את המאפיינים המשפיעים על שיעורי הריפוי לאחר ניתוח עבור גידולים אלה.
232 ילדים אובחנו עם גידולים נוירואנדוקריניים של ההיפופיזה, כאשר מרבית הנבדקים היו בנות. תוצאות המחקר הדגימו כי הגידול השכיח ביותר היה אדנומה מפרישה ACTH (90/232) ולאחריו אדנומה מפרישה פרולקטין (64/232) ואדנומה מפרישה הורמון גדילה (41/232).
מרבית האדנומות בילדים הן מאקרואדנומות (139/232) וחלק מהגידולים נמצאו קשורים לשינויים ציסטיים או דימומים (58/232) ומיעוטם הדגימו פלישה לגת המחילתית (Cavernous Sinus) (33/232).
תוצאות הניתוח הרב-משתני הדגימו כי סוג ההורמון המופרש, הימצאות מאקרואדנומה או שינויים ציסטיים או דימומים לא היוו גורמי סיכון משמעותיים לריפוי לאחר הניתוח הראשון. עם זאת, פלישה לגת המחילתית נמצא כגורם סיכון עיקרי המשפיע על קצב ההחלמה לאחר ניתוח.
רוב הגידולים הנוירואנדוקריניים בילדים שחדרו לתוך הגת המחילתית היו מאקרואדנומות, חלקם הציגו מאפיינים של גידולים נוירואנדוקריניים חוזרניים של ההיפופיזה וחלק מהנבדקים חוו סיבוכים בתר-ניתוחיים בלתי הפיכים.
מסקנת החוקרים היתה כי גידולים נוירואנדוקריניים של ההיפופיזה בילדים הם סבוכים, ועבור נבדקים עם חדירה של הגידול לתוך הגת המחילתית קצב ההחלמה לאחר הניתוח הינו איטי. למרות שהימצאות מאקרואדנומה איננה משפיעה בעצמה על קצב הריפוי לאחר הניתוח, עדיין מומלץ לאבחן ולטפל בגידולים בהקדם לצורך מניעה של ניתוחים מיותרים וסיבוכים בתר-ניתוחיים.
מקור: