פסוריאזיס היא מחלה דלקתית כרונית המתווכת על ידי מערכת החיסון. מטרת המחקר שממצאיו תוארו בכתב העת Dermatology and Therapy היתה להעריך את הזמן שבו מטופלים החליפו טיפול פומי סיסטמי קונבנציונלי לטיפול ביולוגי. תוצאים קליניים ותוצאי איכות חיים הקשורים לטיפול פומי סיסטמי ואת פרופורציית המטופלים שהתמידה בקבלת טיפול פומי סיסטמי על אף שדיווחו על תוצאים תת אופטימליים.
עוד בעניין דומה
במחקר זה השתמשו החוקרים במידע מ- Adelphi Real World Psoriasis Disease Specific Programme, סקר חתך רטרוספקטיבי שנערך בארה״ב, צרפת, גרמניה והממלכה המאוחדת בין אוגוסט 2018 ואפריל 2019. באמצעות עקומת קפלן מאייר העריכו החוקרים את ההחלפה מטיפול פומי לטיפול ביולוגי בקרב מטופלים שטופלו לפחות שלוש שנים בזמן שמילאו את השאלון (597 מטופלים).
חומרת הפסוריאזיס דווחה על ידי הרופאים המטפלים לפי שטח פני הגוף המעורב. בנוסף, חושבו ערכי איכות החיים הדרמטולוגית בשלוש קבוצות: כאלה שלא החליפו את הטיפול ועמדו בתנאים לכשלון טיפולי, כאלה שלא החליפו טיפול ולא עמדו בהגדרה של כשלון טיפולי וכאלה שהחליפו לטיפול ביולוגי.
תוצאות המחקר הראו כי בניתוחי קפלן-מאייר, כ-50% מהמטופלים החליפו לטיפול ביולוגי לאחר 24 חודשים. פרופורציה ניכרת מאלה שלא החליפו את טיפול המשיכה לסבול מפסוריאזיס בינונית עד חמורה. בקרב אלה שלא החליפו את הטיפול, ל-57%-77% היה שטח פני גוף מעורב של 3% ומעלה ול-16%-24% היה שטח פני גוף מעורב של 10% ומעלה בזמן ביצוע המחקר. זאת, לעומת 37% מאלה שהחליפו טיפול בהם נמדד שטח פני גוף מעורב של לפחות 3% ו-9% בהם נרשם שטח פני גוף של 10% או יותר.
מבחינת איכות חיים, נמצא כי זו היתה ירודה בקרב הקבוצה שלא החליפה לטיפול ביולוגי. תוצאות איכות החיים הדרמטולוגית הממוצעות בקרב הלא מחליפים אשר הוגדרו ככשלון טיפולי, הלא מחליפים שלא הוגדרו ככשלון טיפולי והמחליפים עמדו על 6.11 (ס״ת – 4.55), 2.62 (ס״ת – 3.29) ו-2.25 (ס״ת -4.23), בהתאמה.
מחקר זה מראה כי קיים צורך, לו אין מענה, לטיפולים פומיים יעילים יותר ולמחקר מעמיק יותר לגבי הסיבות שבגינן מטופלים אינם מקבלים טיפולים. מחקרים אלה יכולים לכלול העדפות מטופלים לטיפולים פומיים (למרות היעדר תגובה), התוויות נגד או מכשולי גישה הקשורים לביטוח.
מקור: