בשנים האחרונות ישנן שתי קבוצות חדשות של תרופות המשמשות לטיפול בדלקת עור אטופית (AD). הקבוצה הראשונה, טיפול ביולוגי, כוללת נוגדנים מונוקלונליים, "תוקפת" בעיקר את ציר הדלקת סוג 2, והתרופה הותיקה בקבוצה זו היא דופילומאב, הנמצאת בשימוש מאז שנת 2017. הקבוצה השנייה, טיפול מולקולרי, המבוסס על מולקולות קטנות, כדוגמת אברוסיטיניב, אשר מעכבות מספר מסלולי דלקת באמצעות עיכוב JAKי(Januse Kinase).
למרות שדופילומאב מהווה טיפול יעיל ב-AD היא אינה נותנת מענה מספק לכלל המטופלים. כ-30% מהמטופלים אינם מגיבים או משתפרים באופן מספק תחת הטיפול וכ-20% נוספים מפתחים תופעות לוואי אשר מגבילות את השימוש בתרופה. תופעות לוואי אלה כוללות בין היתר דלקת הלחמית ופריחה עיקשת בצוואר ובפנים.
מצטברות עדויות לכך שתרופות ממשפחת מעכבי ה-JAK המעכבות את JAK1 באופן סלקטיבי, הן משפיעות מהר יותר בטיפול ב-AD לעומת התרופות הביולוגיות. לאחרונה פורסמו בכתב העת LANCET, ממצאים ממחקר פאזה 3 (1) אשר השווה את היעילות והבטיחות של אברוסיטיניב ודופילומאב בחולים מבוגרים (18 ומעלה) עם דלקת עור אטופית בינונית-חמורה.
המחקר בוצע במתכונת כפולת סמיות, רב-מרכזית ובינלאומית עם חלוקת חולים אקראית. כלל המשתתפים נזקקו לטיפול סיסטמי או לא הגיבו היטב לתרופות טופיקליות. המחקר נערך ב-151 אתרים רפואיים ברחבי העולם, כאשר 727 משתתפים חולקו ביחס של 1:1 לקבל אברוסיטיניב פומית במינון 200 מ"ג ביום או דופילומאב תת-עורית במינון 300 מ"ג פעם בשבועיים במשך 26 שבועות.
המשתתפים הורשו למרוח קורטיקוסטרואידים טופיקליים עם פוטנטיות חלשה-בינונית, מעכבי קלציניורין טופיקליים או מעכבי PDE4 טופיקליים בהתאם לצורך. התוצאים העיקריים של המחקר הוגדרו כשיפור של 4 נקודות או יותר בסולם PP-NRS4 בשבוע 2 לטיפול ושיפור של 90% ומעלה בדירוג EASIי(EASI-90) בשבוע 4.
תוצאות המחקר הדגימו כי בקבוצת האברוסיטיניב, לעומת קבוצת הדופילומאב, שיעור גבוה יותר של חולים השיגו שיפור משמעותי בסולם PP-NRS4 כבר בשבוע 2. שיעור זה עמד על 48% לעומת 26% (p<0.0001). בנוסף, בקבוצת האברוסיטיניב, 29% מהחולים השיגו תגובת EASI-90 בשבוע 4 לעומת 15% בלבד בקבוצת הדופילומאב (p<0.0001). השיפור במדדים הקליניים היה מלווה בשיפור מהיר במדדי איכות החיים, כפי שנמדדים בציוני ה-POEM ו-DLQI.
אחת התובנות החשובות ביותר ממחקר זה היא שהשיפור בתוצאים הקליניים בקבוצת האברוסיטיניב היה מהיר יותר באופן ניכר לעומת קבוצת הדופילומאב, ועל אף שהפער ביעילות התרופות מצטמצם עם הזמן, לצד יעילות ובטיחות, מהירות התגובה היא פרמטר חשוב בעת בחירת הטיפול.
נהוג להמליץ על דופילומאב כקו טיפול סיסטמי מתקדם ראשון עבור מטופלי AD. עם זאת, מטופלים עם מחלה קשה אשר זקוקים להטבה מהירה כתוצאה מנסיבות חיים שונות (משבר נפשי, אירוע מכונן דוגמת חתונה וכו') יכולים בהחלט להנות מאברוסיטיניב כקו טיפול סיסטמי ראשון. מעבר לכך, מהירות ועומק התגובה המושגים עם טיפול באברוסיטיניב, עשויים למנוע את התסכול ומשבר האמון, שעלולים להתפתח בקרב חלק מהמטופלים, ולגרום להפסקת הטיפול ולהחמרה בריאותית. לפיכך, דיון משותף עם המטופל.ת לגבי מטרות הטיפול ותיאום הציפיות וקבלת החלטה מותאמת להם, עשויים להעלות את ההיענות לטיפול ואת שביעות הרצון ממנו.
בהיבט הבטיחות נמצא כי שיעור תופעת הלוואי עמד על 74% בקבוצת האברוסטיניב לעומת 65% קבוצת הדופילומאב, אולם שעור דומה של משתתפים (2% - 3%) סבלו מתופעות לוואי חמורות ומתופעות לוואי שגרמו להפסקת טיפול. תופעות הלוואי הנפוצות בקבוצת האברוסטיניב היו בחילות, אקנה וזיהומים הרפטיים (שכולם היו קלים-בינוניים). בקבוצת הדופילומאב, שיעור גבוה יותר של חולים פיתחו קונג'וקטיביטיס לעומת קבוצת האברוסיטיניב (11% לעומת 3%). חשוב לציין כי תופעות הלוואי של אברוסטיניב הן תלויות מינון ובחולים המפתחים תופעות לוואי, אך חווים הטבה קלינית מהטיפול, ניתן לשקול להפחית את המינון עם התייצבות המחלה. אנליזה משולבת של מספר מחקרי פאזה 2 ו-3 בהשתתפות כ-2,800 חולי AD, אשר טופלו עם אברוסטיניב (2) לא הדגימה היארעות יתר של זיהומים חמורים תחת הטיפול.
לסיכום, אברוסטיניב מהווה קו טיפול סיסטמי ראשון מבטיח בחולי AD בינונית-קשה ובפרט בחולים הזקוקים להטבה מהירה ועמוקה.
ספרות:
PP-CIB-ISR-0032