מספר הטיפולים שניתן להציע למטופלים עם אדמומיות עמידה על רקע רוזציאה הוא מוגבל מאוד. לכן, מטרת המחקר שממצאיו תוארו בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology היתה להעריך את היעילות והבטיחות של קורס בן 12 שבועות של פורקסטין במקרים של אדמומיות בינונית עד חמורה על רקע רוזציאה.
עוד בעניין דומה
במסגרת ניסוי קליני מבוקר, רב-מרכזי, עם סמיות כפולה וזרוע ביקורת של טיפול עם אינבו, הוקצו מטופלים עם אדמומיות בינונית עד חמורה על רקע רוזציאה (ביחס של 1:1) לקבלת טיפול יומי עם 25 מ״ג פרוקסטין או אינבו למשך 12 שבועות.
התוצא הראשי הוגדר כפרופורציית המטופלים אשר השיגה הצלחה בציון ההערכה הקלינית של אדמומיות (שהוגדר כציון של 0 או 1, או לחלופין שיפור של לפחות 2 נקודות מתחילת המחקר) בשבוע 12. את הניסוי השלימו 97 מטופלים (49 מטופלים בזרוע המחקר ו-48 מטופלים בזרוע הביקורת).
תוצאות המחקר הראו כי פרופורציית המטופלים שהשיגה את התוצא הראשי היתה גדולה יותר באופן מובהק בקרב זרוע הטיפול עם פרוקסטין לעומת האינבו (42.9% לעומת 20.8%; p=0.02).
עוד נרשמה עמידה במספר תוצאים שניוניים שכללה הצלחה בירידה של לפחות 2 נקודות בציון הסומק (44.9% לעומת 25.0%; p=0.04) ושיפור כולל בסומק (2.49 ± 3.03 לעומת 1.68 ± 2.27; p=0.047), בתחושת צריבה (46.9% לעומת 18.8%; p=0.003) ובדיכאון (p=0.041).
מבחינה בטיחותית, תופעות הלוואי השכיחות ביותר על רקע טיפול עם פרוקסטין כללו סחרחורת, לתרגיה, בחילה, דיספפסיה ורעידות שרירים.
אמנם בניסוי זה הוערך רק מינון אחד של טיפול עם פרוקסטין אך ממצאו מראים כי טיפול עםפרוקסטין הוא טיפול יעיל ונסבל בצורה טובה במקרים של אדמומיות בינונית עד חמורה על רקע רוזציאה.