אימונוגלובולינים הומניים משמשים לטיפול במגוון הפרעות דלקתיות ואוטואימוניות. אקזמה היא אחת מתופעות הלוואי של טיפולים אלה אך היא מתוארת בצורה גרועה מאוד. לכן, מטרת המחקר שממצאיו תוארו בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology היתה לתאר את ההתייצגות הקלינית, החומרה, תוצאים וניהול תרפויטי של אקזמה המקושרת לטיפול עם אימונוגלובולינים.
עוד בעניין דומה
מחקר זה היה מחקר רטרוספקטיבי ותיאורי בו השתמשו החוקרים במאגר מידע צרפתי לאומי של חקר תופעות לוואי יחד עם קול קורא לאומי שיועד לדרמטולוגים למקרים של אקזמה המקושרת לטיפול עם אימונוגלובולינים. במחקר נכללו 322 מטופלים.
תוצאות המחקר הראו כי תופעת לוואי של אקזמה התרחשה יותר בקרב גברים (78.9%) ובקרב מטופלים שקיבלו טיפול לפתולוגיות נוירולוגיות (76%). מבחינת התייצגות קלינית נמצא כי בעיקר המקרים הייתה הפרעת הזעה (32.7%) ואקזמה יבשה בכפות הידיים והרגליים (32.6%). מעבר לכך, ב-5% נרשמה אריתרודרמה.
בנוסף, נמצא כי 62% מההתלקחויות האקזמטוטיות התרחשו לאחר קורס אימונוגלובולינים ראשון, כאשר תגובה כזו נרשמה בשימוש תוך ורידי או תת עורי ב-13 סוגי נוגדנים שונים. הישנות של אקזמה נרשמה ב-84% מהמטופלים אשר התמידו בטיפול וב-68% מהמטופלים אשר החליפו סוג של נוגדן. מנגד, לאחר הפסקת טיפול עם אימונוגלובולינים נמצא כי 30% מהמטופלים עדיין סבלו מאקזמה.
מחקר זה הוא רטרוספקטיבי וייתכן כי חסר מידע או שיש הטיית זיכרון. עם זאת, ממצאי המחקר מראים כי תופעת לוואי של אקזמה המקושרת לטיפול עם אימונוגלובולינים התרחשה בכל סוגי הנוגדנים שנבחנו במחקר ונצפתה בעיקר במטופלים עם מחלות נוירולוגיות אשר קיבלו טיפול אימונוגלובולינים ממושך.
כמו כן, ההישנות היתה תדירה גם לאחר החלפת טיפול לנוגדן מסוג אחר, מה שהפך את הסיטואציה התרפויטית למאתגרת כאשר יש צורך בטיפול אימונוגלובולינים אחזקתי.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה