בעולם-אמיתי תוצאות הטיפול בחולי פסוריאזיס בינונית עד קשה יכולות להשתנות בהתאם למאפייני המטופל והמחלה. מטרת המחקר הנ"ל הייתה להשוות בצורה ישירה את יעילות הטיפול בשבוע 12 בין טיפולים ביולוגיים מעכבי IL-17A לבין טיפולים ביולוגיים אחרים שמאושרים לטיפול בפסוריאזיס ב-7 תתי-קבוצות רלוונטיות של חולים מהעולם האמיתי.
1981 חולים עם פסוריאזיס בינונית עד קשה נבחרו א-פריורית מתוך PSoHO
(Psoriasis Study of Health Outcomes), מחקר לא-התערבותי בינלאומי. החולים קובצו על-פי שבעה קריטריונים שונים בעלי חשיבות קלינית – מין, גיל (מעל או מתחת ל-65), מסת גוף BMI (קטן או גדול מ-30), מוצא, משך מחלה (מעל או מתחת ל-15 שנים), מעורבות מפרקית (PsA, כן או לא) ושימוש קודם בטיפול ביולוגי (אף פעם או ≥1). יעילות הטיפול הושוותה בין מעכבי IL-17A כקבוצה לביולוגיים אחרים, בנוסף ל-ixekizumab באופן פרטני מול 5 טיפולים ביולוגיים אחרים. במחקר נבחן יחס החולים בכל תת-קבוצה שהשיגו 90% שיפור במדד ה-Psoriasis Area and Severity Index PASIי(PASI90) ו/או static Physician Global Assessmentי(sPGA)י0/1,יPASI100, או PASI90 בשבוע 12. אנליזה השוואתית בוצעה בעזרת frequent model averagingי(FMA) ו-non-responder imputation עבור מידע חסר.
חולים מבין 7 תתי-הקבוצות השיגו תגובה לטיפול בדומה לקבוצת הטיפול להם השתייכו (מעכבי IL-17A או אחרים), מלבד קבוצת החולים עם PsA, בה חולים אשר טופלו בביולוגים אחרים הראו תגובה נמוכה יותר של 7%-10%. כפועל יוצא, לחולים עם PsA היה משמעותית סיכוי גדול יותר להשיג עור נקי בשבוע 12 עם מעכבי IL-17A לעומת ביולוגיים אחרים. לחולים מבין כל תתי-הקבוצות היה משמעותית סיכוי גדול יותר להשיג PASI90 ואו sPGA(0,1),יPASI100 ו-PASI90 בקבוצת מעכבי ה-IL-17A לעומת קבוצת הביולוגיים האחרים מלבד תת-קבוצה של חולים ממוצא אסייתי. לא נצפו הבדלים ביעילות הטיפול בשבוע 12 הקשורים במין או גיל החולים.
למרות עקביות יחסית בתוצאות השוואת יעילות הטיפול בתתי-הקבוצות השונות, לנוכחות של מעורבות מפרקית PsA תיתכן השפעה על התגובה הקלינית בחלק מהטיפולים.
מקור:
PP-IX-IL-0632