עדיין לא ברור האם אורח חיים קשור לסיכון לפסוריאזיס בנוכחות רמות שונות של סיכונים גנטיים. לכן, במחקר הנוכחי, מטרת החוקרים היתה לבחון את האינטראקציה בהתנהגות הגנים בהקשר של היארעות של פסוריאזיס.

המחקר, שממצאיו תוארו בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology, היה מחקר שהתבסס על נתונים מה-UK Biobank ואשר גייס 500,000 משתתפים. במסגרת המחקר חילקו החוקרים את המשתתפים לפי סיכון גנטי נמוך, בינוני וגבוה. ציון אורח החיים אשר גם חולק לקבוצות לפי אידיאלי, בינוני או גרוע הורכב על פי BMI, עישון, פעילות גופנית ודיאטה. לאחר מכן בתוך כל קבוצת סיכון גנטי, הסיכון להיארעות פסוריאזיס הקשורה לכל אחד מאורחות החיים נחקרה והושוותה לסיכון גנטי נמוך עם אורח חיים אידיאלי.

תוצאות המחקר הראו כי בהשוואה לקבוצת הסיכון הגנטי הנמוך עם אורח חיים אידיאלי, קבוצת אורח החיים הגרוע וסיכון גנטי מוגבר היתה קשורה ליחס סיכונים של עד 4.625 (רב״ס 95% - 2.920-7.348) להיארעות פסוריאזיס. בנוסף, לא נמצאה אינטראקציה בין סיכון גנטי ואורח חיים. הסיכון המיוחס לפרקציות של אורח חיים וסיכון גנטי באוכלוסיה עמד על 32.2% (רב״ס 95% - 25.1-38.6%) ו-13.0% (רב״ס 95% - 3.2-21.8%), בהתאמה.

מחקר זה מראה כי גורמים הקשורים לאורח חיים הם מנבאים של הסיכון להיארעות פסוריאזיס ללא קשר לסיכון הגנטי וכי ההשפעה היחסית של אורח חיים היא גדולה מזו של ההשפעה הגנטית.

מקור: 

Shen M. et al. Journal of the American Academy of Dermatology (2022). https://doi.org/10.1016/j.jaad.2022.04.006

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה