במחקר זה ניסו החוקרים לבחון את המתאמים בין שימוש בסמים ממריצים ואנשים שאובחנו עם סיפיליס זיהומית במהלך ההתפרצות באלברטה. זאת, על מנת לסייע בהכוונת התערבויות ברמת בריאות הציבור.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו תוארו בכתב העת Sexually Transmitted Diseases חילצו החוקרים מידע אודות סיפיליס זיהומית ממאגר המידע Communicable Disease and Outbreak management בין 1 בינואר 2018 ו-31 בדצמבר 2019.
כמו כן, השיגו החוקרים מידע הקשור להתנהגות, דמוגרפיה ודיווח על שימוש בממריצים במהלך החיים. ניתוחים תיאוריים ורגרסיה לוגיסטית בוצעו עבור שלוש תת אוכלוסיות (הומואים, ביסקסואלים וגברים אחרים המקיימים יחסי מין עם גברים (קבוצה אחת), גברים המקיימים יחסי מין עם נשים וקבוצה של נשים).
במסגרת המחקר זוהו 3,627 מאובחנים עם סיפיליס זיהומית אשר מתוכם 23.9% (867 מטופלים) לא ערכו ראיון אודות השימוש בממריצים ולכן אלה הוצאו מהניתוח הסופי.
מתוך 2,759 הנותרים, תוצאות המחקר הראו כי 41.8% (1,153) דיווחו על שימוש בממריצים בשלב כלשהו בחיים. עוד נמצא כי בקבוצת הגברים המקיימים יחסי מין עם גברים, הומואים וביסקסואלים היה דיווח פחות תכוף על שימוש בממריצים בהשוואה לנשים (24.6% לעומת 44.1%, p<0.0001) ובהשוואה לגברים המקיימים יחסי מין עם נשים (24.6% לעומת 46.2%, p<0.0001).
בניתוח רב משתני הדגימו החוקרים כי שימוש בממריצים היה קשור למשתתפים אשר הזריקו סמים, השתתפו בתכניות תיקון או כאלה שדיווחו על ריבוי פרטנרים בקיום יחסי מין.
כמו כן, נמצא כי גברים המקיימים יחסי מין עם נשים היו בעלי סבירות גבוהה יותר לדווח על מוצא של First Nations (יחס סיכויים מתוקנן – 1.76; רב״ס 95% - 1.25-2.49) ונשים היו בעלות סבירות גבוהה יותר לסבול מהדבקה נוספת גם בגונוראה (יחס סיכויים מתוקנן – 1.62; רב״ס 95% - 1.15-2.28).
ממחקר זה עולה כי כמעט מחצית מהמקרים של סיפיליס זיהומית באלברטה דיווחו על שימוש ללא מרשם בסמים ממריצים. עוד נמצא כי מקרים של סיפיליס זיהומית ושימוש בחומרים ממריצים היו קשורים להזרקת סמים, ריבוי פרטנרים ותכניות תיקון.
תצפיות החוקרים מדגישות את הצורך לשילוב שירותי בריאות מינית בתכניות עבור אנשים המשתמשים בחומרים אסורים ובקרב אלה הנמצאים בתכניות תיקון.
מקור:
Raval M. et al. Sexually Transmitted Diseases (2022). https://doi.org/10.1097/olq.0000000000001648