לימפוגרנולומה ונראום (LGV) היא מחלת מין (STI), שאנדמית כיום בקרב אוכלוסיית הגברים המקיימים יחסי מין עם גברים (MSM) בארצות מערביות. מדיווחים שונים עולה כי הוריאנט L2B הינו הזן השולט במגיפות LGV העכשוויות, על אף שבחלק ממדינות אירופה כי נצפתה הזחה לכיוון L2-434.
עוד בעניין דומה
מחקר שפורסם בכתב העת Journal of the European Academy of Dermatology and Venereology נערך במטרה להעריך ולאפיין את האוכלוסיה שאובחנה עם זיהום LGV בבית החולים Centro Hospitalar Universitário de Lisboa Central, ליסבון, פורטוגל.
במסגרת המחקר בוצע ניתוח רטרוספקטיבי של כל אבחנות ה-LGV שניתנו בין 2016 ל 2019. האבחנה נקבעה באמצעות זיהוי גנוטיפ ompA בדגימות שנמצאו חיוביות לכלמידיה (CT). לקיחת כל הדגימות בוצעה במהלך פעילות קלינית, באמצעות שימוש במטושים ובדיקת שתן כללית. זיהום בכלמידיה אובחן באמצעות בדיקת qPCR.
במהלך תקופת המחקר נערכו 16,279 בדיקות לאבחון כלמידיה, עם עלייה בולטת בין השנים 2016 (n = 467) ו-2019 (n = 9,362). במהלך תקופה זו 1,602 מטופלים אובחנו עם כלמידיה, מתוכם 168 מטופלים (10.5%) המתאימים ל-LGV. נראה כי בין השנים 2016 ו-2019 חלה שינוי משמעותי בשכיחות הן של כלמידיה והן של LGV, עם עלייה פי 2.9 ופי 2.7 במספר המקרים, בהתאמה.
ברוב הזנים של LGV זוהה גנוטיפ L2 / 434י(67.3% ; n = 113). LGV השפיע בעיקר על MSM ועל גברים שקיימו יחסי מין עם גברים ונשים (n = 163 ; 97.0%). זיהום אנו-רקטלי היה הזיהום הנפוץ ביותר (n = 152 ; 90.5%), עם דלקת ערמונית כהתייצגות הקלינית העיקרית (n = 128 ; 76.2%).
קרוב ל-15% מהמקרים דווח על היעדר תסמינים (n = 24). נוכחות של זיהום מקביל בנגיף ה-HIV היתה שכיחה ביותר (n = 123 ;73.2%), כמו גם זיהום מקביל עם מחלת מין נוספת אחת או יותר (n = 99; 60.1%).
לסיכום, לאורך תקופת המחקר חלה התפתחות הולכת וגוברת בבדיקות לאבחון כלמידיה ו-LGV. מאפייני האוכלוסיה הנדבקת במחלה זהים לאלה המתוארים במגיפות ה-LGV. במחקר זוהתה דומיננטיות של גנוטיפ L2, שעלתה בקנה אחד עם הממצאים ממחקרים אירופאיים עדכניים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה