שכיחות הטיפול בדלקת עור אטופית (AD) חמורה באמצעות תרופות אימונו-מודולטוריות מערכתיות הולכת ועולה, למרות שבטיחותן אינה ברורה די הצורך.
עוד בעניין דומה
במחקר שפורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology העריכו החוקרים את הסיכון לזיהומים חיידקיים ואופורטוניסטיים חמורים בקרב חולים עם AD חמורה תוך שימוש בתרופות אימונו-מודולטוריות מערכתיות במסגרת טיפול שגרתי.
המחקר שנערך היה מבוסס על נתוני האוכלוסיה, מהם זוהו חולים מבוגרים עם AD אשר טופלו באמצעות תרופות סיסטמיות. שכיחותם של זיהומים חמורים חיידקיים ואופורטוניסטיים שהובילו לאשפוז חושבה על ידי שימוש במערכת הסיווג של ה-ICD. סיכון יחסי (RR) חושב לאחר התאמה אחד-לאחד על פי ציון הנטייה.
232,611 חולים עם דלקת עור אטופית נכללו במחקר. שיעור היארעות הזיהומים החמורים היה 7.53 (7.18-7.89) ל-1,000 חולים בקרב מטופלים בתרופות מערכתיות שאינם מטופלים בטיפולים ביולוגיה, 7.38 (5.68-9.57) ל-1,000 חולים בקרב מטופלים שעברו פוטותרפיה ו-2.6 (0.45-14.3) ל-1,000 חולים בקרב מטופלים שנטלו דופיקסנט (dupilumab).
לאחר ביצוע ההתאמה, טיפול עם ציקלוספורין הביא באופן מובהק להפחתת הסיכון ל-6 חודשים (יחס סיכונים: 0.87) בהשוואה לטיפול עם מתוטרקסט. מטופלים שנטלו פרדניזון (יחס סיכונים: 1.78), אזתיופרין (1.89) ומיקופנולט (3.31) היו בסיכון מוגברים ביחס למתוטרקסט. מטופלים שהשתמשו בדופיקסנט היו בסיכון נמוך אך מספרם במחקר היה קטן (יחס סיכונים: 0.33, רווח בר-סמך 95%: 0.03-3.20).
לסיכום, במחקר מבוסס אוכלוסיה זה נמצא כי חולים שמטופלים באמצעות ציקלוספורין ומתוטרקסט נמצאים בסיכון הנמוך ביותר לזיהומים חמורים ל-6 חודשים. חולים שטופלו באמצעות פרדניזון, אזתיופרין ומיקופנולאט היו בסיכון מוגבר לזיהומים ביחס למתוטרקסט.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה