פסוריאזיס 08.08.2021

האם מעכבי MTH1 עשויים לשמש כטיפול חדש לפסוריאזיס?

במחקר שפורסם בכתב העת Journal of Investigative Dermatology דיווחו החוקרים על ההשפעות של שימוש במעכבי MTH1 על פסוריאזיס

פסוריאזיס (צילום: אילוסטרציה)
פסוריאזיס (צילום: אילוסטרציה)

מחלות דלקתיות, ובתוכן פסוריאזיס, מתאפיינות בשינויים בבקרה על תהליכי החמצון-חיזור. MTH1 הינו חלבון המונע את השילוב של נוקליאוטידים מחומצנים בסלילי הדנ"א במהלך תהליך השכפול. במחקר שפורסם בכתב העת Journal of Investigative Dermatology דיווחו החוקרים על ההשפעות של שימוש במעכבי MTH1 על פסוריאזיס.

במסגרת המחקר השתמשו החוקרים במעכבי MTH1 ממולקולות קטנות, ועקב כך גילו כי הצטברות של הנוקלאוטיד 8-oxodeoxyguanosine triphosphate ושברים דו-גדיליים בדנ"א עקב מתח חמצוני מביא להשראת תהליכי אפופטוזיס בקרטינוציטים תקינים וממאירים.

החוקרים מצאו כי בתאים מונונוקלאריים של הדם ההיקפי (PBMC) ובתאי עור הנגוע בפסוריאזיס ישנו ביטוי מוגבר של MTH1 בהשוואה לביקורת. באמצעות מודל עכברי של פסוריאזיס (imiquimod psoriasis mouse model), מצאו החוקרים כי עיכוב של MTH1 מביא לצמצום של המאפיינים ההיסטולוגיים הפסוריאטיים ומביא לנרמול של רמות הנויטרופילים ותאי ה-T בעור ובקשריות הלימפה המנקזות אותו.

עיכוב של MTH1 הביא להפסקת הביטוי של ציטוקינים הקשורים לתאי T מסייעים מסוג 17 בעור, דבר שעלה בקנה אחד עם הירידה ברמות תאי ה-T מסוג γδ המייצרים IL-17 בקשריות הלימפה.

בקרטינוציטים אנושיים, עיכוב של MTH1 מנע את הביטוי ביתר במורד הזרם של גנים המקודדים ל-IL-17, שהתרחש באופן שאינו תלוי באפופטוזיס המושרה על ידי רדיקליים חופשיים (ROS).

לסיכום, הנתונים העולים מהמחקר תומכים בכך שעיכוב MTH1, באמצעות מולקולות קטנות המתאימות ליישום מקומי בעור, עשוי להוות גישה חדשה ומבטיחה לטיפול בחולי פסוריאזיס.

מקור:

Bivik Eding, C et al. Journal of Investigative Dermatology. 2021 Aug;141(8):2037-2048.e4.doi: 10.1016/j.jid.2021.01.026

נושאים קשורים:  פסוריאזיס,  אפופטוזיס,  דלקת,  מחקרים
תגובות