הנתונים על הסיכון למחלות מעי דלקתיות (IBD) בקרב חולים החשופים לאיזוטרטינואין הסובלים מאקנה וולגריס (AV) שנוי במחלוקת. מטרת מחקר זה היתה להשוות את הסיכון ל-IBD בחולים החשופים לאיזוטריטינואין לעומת מטופלים שאינם חשופים עם AV.
עוד בעניין דומה
מחקר עוקבה רטרוספקטיבי זה בחן חולים הסובלים מ-AV עם ובלי חשיפה לאיזוטריטינואין והתוצאים העיקריים שנבדקו היו שכיחות IBD אחרי שישה חודשים ואחרי שנה.
שכיחות ה-IBD הגולמית לאחר שישה חודשים היתה 0.08% (21 / 27,230) בקרב חולים שנחשפו לאיזוטרטינואין עם AV בהשוואה ל-0.04% (254 / 631,089) בקרב אלה שלא נחשפו.
שכיחות ה-IBD הגולמית לאחר שנה הייתה 0.10% (28 / 27,230) בקרב חולים שנחשפו לאיזוטריטינואין עם AV ו-0.08% (477 / 631,089) בקרב אלה שלא נחשפו.
הסיכויים לפתח IBD בתוך שישה חודשים היו גבוהים ב-87% בקרב חולים שנחשפו לאיזוטרטינואין עם AV בהשוואה לאלה שלא נחשפו (יחס הסיכויים המותאם, 1.87; רווח בר סמך של 95%, 1.20-2.93), אם כי ההבדל המוחלט היה קטן (הבדל סיכון, 2.6 מקרים נוספים ל-10,000 חולים; רווח בר-סמך של 95%, 0.7-4.5).
לא היה הבדל מובהק בסיכויים לפתח IBD לאחר שנה בין חולים שנחשפו לאיזוטריטינואין לבין אלו שלא (יחס סיכויים מותאם, 1.40; רווח בר סמך של 95%, 0.95-2.05).
שכיחות IBD בקרב מטופלים שנחשפים לאיזוטרטינואין עם AV נמוכה מאוד, והסיכון נראה דומה לזה של חולים שאינם חשופים עם AV.
מקור:
Wright S. et al. (2020) Journal of the American Academy of Dermatology. 84(1): 41-45