אחרי לכתו 27.05.2020

אחרי לכתו: ד"ר עזריאל פרומקין ז"ל

דר' עזריאל פרומקין, מבכירי הדרמטולוגים בארץ הלך מאתנו ב-7 לאפריל, י"ג בניסן תש"פ. הותיר אחריו את אשתו חיה ושלושת ילדיו דליה, תמר ודני

candle

עזריאל נולד בקהיר שבמצרים ב-1936. ב-1957 הוא  עלה ארצה. ב-1963 הוא סיים את לימודיו בבית הספר לרפואה בירושלים והתגייס לצבא. בין 1965 ל-1967 התגורר עם משפחתו בקבוץ אילון שבגליל המערבי, עבד כרופא הקיבוץ והישובים בסביבה. בספטמבר 1967 התקבל להתמחות במחלקת עור בבילינסון, ובסיומה נשאר במחלקה עוד 3 שנים כרופא בכיר. מתוכן במשך שנה מלא את מקומו של מנהל המחלקה פרופ' פוירמן ז"ל.

בספטמבר 1975 ייסד את יחידת העור בקפלן וניהל אותה עד פרישתו לגמלאות.

ב-1980, במסגרת שנת fellowship, התקבל להתמחות ב-MOHS CHEMOSURGERY בבית החולים האוניברסיטאי BAYLOR שבטקסס. ב-1985 חזר לארה"ב, ועבד בבית החולים האוניברסיטאי באוקלהומה סיטי שם נתמנה למנהל יחידת המוהס וקודם לדרגת פרופסור מלא. ב-1988 חזר ארצה לניהול יחידת העור בקפלן עד 2001. המשיך לעבוד בקופ"ח מכבי עד גיל 70.

את עזריאל הכרנו לאחר מלחמת יום הכיפורים עם הגעתנו להתמחות במחלקת עור בביה"ח בילינסון. מן ההכרות הראשונה התרשמנו עמוקות מאישיותו יוצאת הדופן,  מהידע הרחב שלו בדרמטולוגיה, מן ההשכלה הכללית יוצאת הדופן שלו בכל שטחי התרבות, ההיסטוריה הכללית ולא פחות משליטתו המרשימה בשפות. כשהתברר לו עברו "הצרפתי" של אחד מהחתומים מטה (דר' אברהם) הוא נהג להכניס לשיחותינו ביטויים צרפתיים מיוחדים ולצטט עמודים שלמים מהספרות הצרפתית ובמיוחד משלי לה פונטיין. הוא דלה מזיכרונו האדיר פסוקי תנ"ך ותיאורים ספרותיים של מיטב הסופרים העבריים שהתאימו לנושא שעלה.

ידענותו בדרמטולוגיה הייתה ללא גבולות, הן בתחום הפרקטי האבחנתי והן בתחום התיאורטי בספרות העולמית. ראוי לציין כי עזריאל הצטיין גם ברפואה כללית ואף מונה למדריך בחוג לרפואה פנימית היחיד והחריג, לפחות באותה תקופה, שהתמחה בתחום אחר. הוא יצר סביבו אווירה נעימה והיה מלא רצון להנחיל לתלמידיו ולו חלק מידיעותיו, וכל זאת בנוחות וללא התנשאות. תמיד שמח לעזור, להבהיר וללמד.

ד"ר פרומקין תרם רבות לקהילה הדרמטולוגית בארץ. תרומתו הייתה אדירה וחכמה. היה פעיל באיגוד לרפואת עור מחברות בוועד ועד יו"ר ועדה אתית כעדות ליושרו ולהגינותו. ב-1991 מונה כעורך כתב העת "עדכון בדרמטולוגיה",  שהיה מקור מידע אמין, זמין ויעיל להרחבת הידע הרפואי. בשל כך ובשל הסגנון הידידותי והנוח וההדגשים למציאות ולתנאים המקומית ולחיי הרפואה היומיומיים, זכה כתב העת לפופולריות גדולה בקרב רופאי העור ובצדק. כל זאת בעיקר בזכותו של ד"ר פרומקין, איש בעל שיעור קומה, שבזכות כישוריו, הידע העצום שלו (לא רק בתחום הרפואה), הדייקנות, האחריות והיושר המדעיים לצד הראייה הכוללת והמאוזנת ביותר, סגנון הכתיבה המעניין, הבהיר והקולח, הרצון להנחיל ידע לכולם ולתרום לחינוך דורות של דרמטולוגים, והמסירות לתפקיד שאותו קיבל על עצמו מרצון ומתוך התנדבות, הפך כתב העת לפופולרי בקרב רופאי עור ורופאי משפחה.

עזריאל היה אדם צנוע וענו ובעל נימוסים יוצאי דופן,  מוערך ואהוב על כל עמיתיו ועל כל הצוות בבית החולים. הוא טיפל במסירות ובנועם בכול חולה שפנה אליו (ללא הבדל מין גזע דת או מעמד).

וכך כתב אחד מעמיתיו הוותיקים בבי"ח קפלן: "...עזריאל ניחן בזיכרון אדיר ובהשכלתו הכללית הרחבה, שלא לדבר על יכולתו המקצועית וידיעותיו הרחבות שהדהימו את הקולגות שלו גם בתחומים אחרים... פרומקין מעולם לא טעה בהשערותיו לגבי תוצאות הביופסיות, דבר מופלא ונדיר. אהבתי את חוש ההומור הדק שלו שהתאים כל כך לאישיותו. אהבנו אותו מאוד כל הצוות... הוא היה ממש כמו "ציפור רבת יופי"".

יהי זכרו ברוך.

נושאים קשורים:  אחרי לכתו
תגובות