מלנומה מתקדמת (AM) היא סיבת המוות המובילה מסרטן העור. נכון להיום, התפקיד המכריע של מערכת החיסון בפתוגנזה והתקדמות המחלה ידוע היטב, אך הערך הפרוגנוסטי של מאפיינים קלינייים ופתולוגיים נותר לא ברור.
עוד בעניין דומה
לקטט דהידרוגינז (LDH) הוא אינדיקטור פרוגנוסטי שנבדק בעבר ונתונים קודמים הראו כי חולי AM שטופלו במעכבי BRAF ו-MEK עם ערכי LDH תקינים ופחות משלושה אתרים גרורתיים השיגו תוצאה טובה יותר מאלה עם ערכים חריגים.
בנוסף, יחס הנויטרופילים-לימפוציטים ויחס הלימפוציטים-למונוציטים (LMR) הוצעו כגורמים פרוגנוסטיים פוטנציאליים אחרים.
כעת קבוצת חוקרים איטלקים ביצעה מחקר שמטרתו להעריך את הערך הפרוגנוסטי של LMR יחד עם סמנים ביולוגיים קליניים אחרים בחולים עם AM.
החוקרים ביצעו ניתוח רטרוספקטיבי של 162 חולים עוקבים עם AM שטופלו בין ינואר 2010 למרץ 2016. התוצאה נמדדה במונחים של הישרדות כוללת (OS). בקבוצה שנבדקה המוטציה של BRAF נמצאה בקרב 74 (46%) חולים. בסך הכל, 42% ו-26% מהמטופלים קיבלו טיפול ממוקד ואימונותרפיה, בהתאמה.
לאחר 48 חודשי מעקב, 129 (78%) חולים מתו; ההישרדות הכללית החציונית היתה 12.8 חודשים. LMR גבוה היה קשור לתכונות הקליניקופתולוגיות הבאות: היעדר לוקליזציה במערכת העצבים המרכזית (P = 0.011), פחות משלושה אתרים גרורתיים (P = 0.014), ו-LDH תקין (P = 0.006).
לסיכום, נראה כי LMR קשור להישרדות כוללת במטופלים עם מלנומה מתקדמת. נדרשות בדיקות פרוספקטיביות נוספות בכדי לאשר נתונים אלה ולהכניס ספירת תאי דם היקפיים לשימוש קליני יומי.
מקור: