הסיבות האוטואימוניות שמאחורי ספחת עדיין לא נתגלו. במחקר זה רצו החוקרים לזהות נוגדנים חדשים במטופלים עם ספחת, כאשר המטרה היתה לאתר תגליות חדשות על הסיבות התאיות והמולוקולריות של התחלואה בדלקת פרקים עם ספחת (Psoriatic Arthritis – PsA).
עוד בעניין דומה
החוקרים פיתחו מערך הבודק מגוון של אנטיגנים הכולל אנטיגנים המוכרים ממחלות ראומטיות ובנוסף אנטיגנים של עור, מתווכי דלקת ואנטיגנים ששמם נקשר לספחת. דם נלקח מ-73 מטופלים עם ספחת ונבדק במערך המתואר. לאחר מכן בוצע מחקר אישוש בעזרת ELISA.
מספר נוגדנים נמצאו ברמות מוגבהות בדמם של הנבדקים בהשוואה למקרי ביקורת. בפרט, נוגדנים מסוג IgG כנגד שני אנטיגנים חדשים – LL-37 ו–ADMTS-L5 - היו מוגברים באופן משמעותי בחולי ספחת. רמות נוגדנים אלה היו בהתאמה לחומרת הספחת לפי מדד Psoriasis Area and Severity Index ושיקפו את התקדמות המחלה כאשר נאספו לאורך זמן. בנוסף, רמות נוגדנים אלה היו מוגבהות באופן משמעותי בחולי ספחת עם PsA בהשוואה לאלה בלי מעורבות פרקים.
מקור:
Yuan Y. et al (2019). Arthritis Rheumatol, 71: 941-951;