טיפול צריבה פוטודינאמי מונחה לייזר עם מתיל אמינולבולינט הוכח כיעיל יותר בצורה משמעותית והראה הישנות נמוכה יותר של המחלה לאחר 12 חודשים מאשר טיפול פוטודינאמי קונבנציונלי במתיל אמינולבולינט לטיפול במחלת בוואן. למרות זאת, אין נתוני מעקב לטווח הארוך.
עוד בעניין דומה
מטרת המחקר היתה להשוות את יעילות הטיפול בצריבה פוטודינאמי מונחה לייזר עם מתיל אמינולבולינט והישנות המחלה לאחר חמש שנים במטופלים המקבלים טיפול פוטודינאמי עם מתיל אמינולבולנט.
כ-60 מטופלים עם 84 נגעי בוואן חולקו לשתי קבוצות בצורה אקראית, קבוצה אחת קיבלה טיפול אחד בצריבה פוטודינאמי מונחה לייזר עם מתיל אמינולבולינט והקבוצה השנייה קיבלה שני טיפולים פוטודינאמיים עם מתיל אמינולבולנט כאשר היה הפרש של שבוע אחד בין שני הטיפולים. המטופלים נבדקו שלושה, 12, 24, 36, 48 ו-60 חודשים לאחר הטיפול. הנתונים לגבי היעילות, הישנות המחלה וגורמי הסיכון לכשל טיפולי הוערכו.
לאחר חמש שנים, רמת היעלמות נגעי מחלת בוואן היתה טובה יותר באופן מובהק בין המטופלים שעברו טיפול צריבה פוטודינאמי מונחה לייזר עם מתיל אמינולבולינט (84.78%) לבין אלו שקיבלו טיפול פוטודינאמי עם מתיל אמינולבולנט (44.74%). קצב הישנות המחלה היה נמוך יותר באופן מובהק בין המטופלים שעברו טיפול צריבה פוטודינאמי מונחה לייזר עם מתיל אמינולבולינט (9.3%) לבין אלו שקיבלו טיפול פוטודינאמי עם מתיל אמינולבולנט (41.38%). הכותר של נגעים בגודל מעל 20 מ"מ ונגעים שקיבלו טיפול קודם היווי גורמי סיכון נפרדים לכשל טיפולי.
מגבלות המחקר היו גודל המחקר הקטן והעובדה שהמחקר בוצע במרכז יחיד וקטן.
לסיכום, לחולי בוואן עם נגעים בגפיים התחתונות, טיפול צריבה פוטודינאמי מונחה לייזר עם מתיל אמינולבולינט הוכח כיעיל יותר בצורה מובהקת לטווח הארוך מאשר טיפול פוטודינאמי סטנדרטי עם מתיל אמינולבולנט.
מקור:
Kim, H-J. et al. (2018) Journal of the American Academy of Dermatology. 79(5)