יש צורך למציאת טיפולים עוריים מאושרים למחלת סבוראיק קרטוזיס. מטרת המחקר היתה לבחון את היעילות והבטיחות של טיפול עם תכשיר מי חמצן עורי 40% ביחס לטיפול עם אינבו במחלת סבוראיק קרטוזיס (A-101-SEBK).
כ-937 נבדקים עם ארבעה מוקדי נגעי סבוראיק קרטוזיס (נגע אחד או יותר על הפנים, על הגו, ו\או במפרקים) חולקו לשתי קבוצות באופן אקראי, קבוצה אחת קיבלה טיפול עם מי חמצן והקבוצה השנייה קיבלה טיפול עם אינבו. בכל ביקור הנגעים נבדקו על ידי שימוש במדד ה-Physician’s Lesion Assessmentי– (0 – נקי, 1 – כמעט נקי, 2 – מעל\שווה לעובי של 1 מ"מ, 3 – מעל עובי של 1 מ"מ).
לאחר הטיפול הראשון, מטופלים עם נגעים שקיבלו ציון במדד ה-PLA מעל 0 קיבלו טיפול חוזר כשלושה שבועות לאחר הטיפול הראשון.
ביום 106 של הניסוי, באופן מובהק, יותר מטופלים אשר קיבלו טיפול במי חמצן עורי הגיעו לציון 0 במדד ה-PLA בכל ארבעת המוקדים של המחלה, מאשר מטופלים שקיבלו אינבו (בניסוי הראשון: 4% ביחס ל-0%, ובניסוי השני: 8% ביחס ל-0% [שני הניסויים עם P<0.0001]).
כמו כן, יותר מטופלים אשר קיבלו טיפול במי חמצן עורי הגיעו לציון 0 במדד ה-PLA בשלושה מתוך ארבעת המוקדים של המחלה, מאשר מטופלים שקיבלו אינבו (בניסוי הראשון: 13% ביחס ל-0%, ובניסוי השני: 23% ביחס ל0% [שני הניסויים עם P<0.0001]). לממוצע גבוה יותר של מטופלים שחולים בסבוראיק קרטוזיס הנגע היה נקי כאשר טופלו במי חמצן מאשר באינבו (בניסוי הראשון: 25% ביחס ל-2%, ובניסוי השני 34% ביחס ל-1%) או נקי\כמעט נקי (בניסוי הראשון: 47% ביחס ל-10%, ובניסוי השני 54% ביחס ל-5%). תגובת העור המקומית הייתה מתונה ועברה עד יום 106 של הניסוי.
מגבלות הניסוי היו שכמות הטיפולים האופטימלית לא נבדקה.
לסיכום, שימוש בתכשיר מי חמצן עורי נסבל היטב והיה יעיל לסילוק נגעי סבוראיק קרטוזיס.
מקור: