הטיפול המומלץ כיום לחולי פסוריאזיס בינונית-קשה הינו המשכי. עם זאת, קיימים תרחישים רבים בהם יש צורך בהפסקת טיפול בעולם הקליני. מטרת המחקר הייתה להעריך תוצאים בחולים שטופלו באופן המשכי עם איקסקיזומאב (טלטס) (IXE) לעומת חולים שמפסיקים טיפול ולאחר מכן חוזרים לטיפול.

המידע לעבודה זו נלקח משני מחקרי פאזה 3, UNCOVER-1 ו-UNCOVER-2. חולים חולקו בצורה אקראית לקבל טיפול אינבו, IXE כל ארבעה שבועות (Q4W) או IXE כל שבועיים (Q2W) במשך 12 שבועות. חולים עם ציון Physician's Global Assessmentי(sPGA) יציב (0 או 1) לאחר 12 שבועות חולקו שוב בצורה אקראית לקבל IXE4QW, לקבל IXE כל 12 שבועות (לא הוכללו בעבודה זו) או לקבל טיפול אינבו. החוקרים בחנו תוצאים בחולים שטופלו באופן המשכי (IXEQ2W/IXEQ4W; IXEQ4W/IXEQ4W), חולים שהופסק להם טיפול (IXEQ2W/PBO; IXEQ4W/PBO) וחולים שהופסק להם טיפול והוחזר עם IXEQ4W ל-24 שבועות לאחר חזרת המחלה (sPGA≥3).

תוצאות המחקר הראו כי 1,226 חולים שטופלו הגיעו ל-sPGA 0 או 1 בשבוע 12 והוכללו בשלב הטיפול האחזקתי. מתוך חולים אלו, 402 ו-416 חולקו בצורה אקראית לקבל טיפול אינבו או IXEQ4W בהתאמה. מתוך החולים שהופסק להם טיפול, 157 (82.2%) מקבוצת ה- IXEQ4W/PBO ו-176 (83.4%) מקבוצת ה- IXEQ2W/PBO היו בעלי sPGA≥3 בשבוע 60. הזמן החציוני לחזרת המחלה היה 20 שבועות ללא קשר למינון האינדוקציה שהחולה קיבל. בשבוע 60, חולים שקיבלו טיפול המשכי שמרו על רמות גבוהות של תגובה קלינית. בחולים שהופסק והוחזר להם טיפול לאחר 24 שבועות של טיפול מחדש עם IXEQ4W,י87.0% (107 מתוך 123 חולים) הגיעו ל-PASI75.י70.7% מהחולים הגיעו ל-sPGA 0 או 1. באופן כללי, תופעות לוואי בקבוצת החולים שטופלו באופן המשכי ובחולים שהופסק והוחזר להם טיפול היו דומות.

מסקנת החוקרים היא שרמות גבוהות של תגובה נשמרו עם טיפול המשכי ב-IXE במשך 60 שבועות. רוב החולים שהופסק להם טיפול חוו חזרה של המחלה ורובם חזרו להפוגה קלינית לאחר החזרת טיפול בתום 24 שבועות.

מקור:

Blauvelt, A. et al. (2017) JEADV.  Online Publication
http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/jdv.14163/full

נושאים קשורים:  מחקרים,  פסוריאזיס,  טלטס,  איקסקיזומאב